החלטה בתיק רע"פ 4072/05

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור על גזר דינו בית משפט השלום, לפיו הושתו על המבקש שמונה חודשי מאסר בפועל. כן מצורפת בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

2.        המבקש הורשע, על יסוד הודאותיו, בבית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופטת ד' בית-אור) בארבעה תיקים: בת"פ 4441/02 בגין עבירות של תקיפה, גניבה, הסגת גבול והפרת הוראה חוקית; בת"פ 5154/02 בגין עבירת התפרצות בכוונה לבצע גניבה; בת"פ 4155/03 בגין עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית; בפ"א 24070/02 בגין עבירת פריצה לרכב והיזק בזדון. בית משפט השלום בחן בפירוט רב את הטעמים לקולא ולחומרה לעניין העונש. הוא שקל את עברו המכביד של המבקש. הוא היפנה את המבקש לקבלת תסקיר מבחן ממנו עולה כי מדובר באדם המכור לסמים שנים ארוכות, אשר ביצע במהלכן עבירות רבות וריצה עונשי מאסר בפועל. הוא עבר טיפול גמילה אך חזר להשתמש בסמים. באוקטובר 2003 שולב בטיפול גמילה, ועל פי התסקיר הוא מגלה שיתוף פעולה בהליך השיקומי. לפיכך, שירות המבחן המליץ על המשך התהליך השיקומי. בית המשפט, לאחר שהעריך את השיקולים לקולא ולחומרה, גזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, תוך שציין את היקפן של העבירות נשוא ההרשעה וחומרתן. המבקש ערער על גזר הדין.

3.        ביום 11.04.05 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא י' פלפל, כב' סגן הנשיא י. טימור, כב' השופטת ש. דברת) את ערעורו של המבקש (ע"פ 7098/05). בית המשפט הוסיף וציין, כי היקף המאסר בפועל איננו משקף את חומרתן של העבירות, וכי חסד עשה בית משפט השלום עם המבקש בגוזרו עליו עונש מאסר לתקופה קצרה בגין העבירות הרבות והחמורות בהן הורשע. על פסק דין זה מתבקשת רשות ערעור בפנינו.

4.        המבקש טוען, כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות. לדבריו, במשך כ-24 שנים היה מכור לסמים קשים, הורשע בעבירות רבות וריצה תקופות מאסר שונות. לאחרונה חלה במחלת עורקים קשה, בגינה נקבעה לו דרגת נכות של 100%. במהלך השנתיים האחרונות השתלב המבקש במסלול טיפולי, במסגרתו נמנע משימוש בסמים וגילה רצון כן לשינוי מצבו התעסוקתי. לטענת המבקש, יש לתת משקל מכריע להמלצת שירות המבחן להמשיך במסלול זה. כן נטען, כי מאסר ממושך, במרחק עשר שנים מתקופת המאסר האחרונה, יסתום את הגולל על הליך השיקום. הוא טוען, כי היה מקום להזמין משירות המבחן תסקיר נוסף, מעמיק, ולחילופין להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות.

5.        דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש אינו מצדיק דיון בערכאה שלישית, לאחר ששתי הערכאות הקודמות נתנו דעתן להיקף העונש הראוי למבקש בגין הרשעותיו בשורה של עבירות אותן עבר. הלכה היא מלפנינו, כי לא תינתן רשות ערעור בעניינים הנוגעים לחומרת עונש אלא במקרים חריגים ומיוחדים (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל). ענייננו אינו בא בגדר אותם מקרים מששיקולי הענישה הצריכים לעניין נשקלו לגופם בידי שתי הערכאות הקודמות ואוזנו כראוי, והחלטותיהם אינן מעלות טעמים טובים להתערבות ערכאה שלישית. גם בדחיית המלצת תסקיר שירות המבחן, חרף המשקל הנכבד שיש לייחס לה, אין כדי להצדיק דיון בערכאה שלישית (רע"פ 11841/04 חאפז קרינאווי נ' מדינת ישראל). הבקשה גם אינה מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה מתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ).

6.        מעבר לנדרש ולגופו של עניין יצויין, כי חומרת העבירות אותן ביצע המבקש והיקפן איננה מצדיקה הקלה בעונשו. בית משפט השלום כבר הקל עם המבקש במידה ניכרת, תוך שהתחשב במאמצי השיקום שהוא הראה בתקופה האחרונה. הקלה נוספת משמעותה היא מתן הדגשת-יתר של אינטרס הפרט לעומת הותרת האינטרס של ביטחון הציבור בלא הגנה ראויה. את ההליך השיקומי שעובר המבקש ניתן להמשיך גם במסגרת המאסר, וחשוב ככל שיהא, אין בו כדי להצדיק שלילתו של עונש המאסר בפועל שנגזר.

           בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, ומשכך מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.

היום, י"ט בניסן תשס"ה (28.4.2005).

ש ו פ ט ת

/עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: